בהמשך לדיון המתקיים מעת לעת על הדרכונים, על עקרונות החלוקה ל”כחולים” ו”אדומים” (הכוונה לא לאריתראים אלא להבדלים בין הדרכונים לתעודות מעבר) ולמה זה רע לכולם, יש לנו בהחלט מה להוסיף.
ספוילר: הולכים לחולל שינוי במצב.
מי זכאי לדרכון.
ביולי 2017 התקבל התיקון התשיעי לחוק הדרכונים, שהעניק לעולים חדשים את הזכות לקבל דרכון לתקופה של 5 שנים, ללא צורך בהשתקעות מוקדמת בישראל.
בדצמבר 2020 הורה שר הפנים באמצעות נהלים להגביל תוקפו של דרכון ראשון לעולים לשנה אחת במקום 5 שנים ולהתנות מתן דרכון שני בהשתקעות בישראל במשך 75% מהתקופה הקודמת.
ב-10 ביולי 2023 התקבל התיקון העשירי שביטל את התיקון הקודם ובעקבות כך עולים חדשים לא זכאים עוד לדרכון כמסמך נסיעה ראשון אלא לתעודת מעבר ל-5 שנים.
כיום, עולה חדש זכאי להזמין דרכון לתקופה של 5 שנים רק לאחר חלוף 365 ימים מיום העלייה, ובתנאי שהות בישראל של 75% מהזמן מאז העלייה. דרכון ל-10 שנים מותנה בשהייה בישראל לפחות במשך 3 שנים מתוך 5 שנים
עולה חדש אשר לא שהה בישראל את הזמן הנדרש, אך חזר לאחר מכן והשתקע, יוכל לבקש דרכון לתקופה של שנה אחת רק לאחר 365 ימי שהייה רציפה בארץ.
מדוע השתנו הכללים?
משרד הפנים האשים את העולים החדשים מהעליות של העשור האחרון כי הם מנצלים לרעה את זכותם לעליה ועושים עליה אך על מנת לזכות בדרכון ישראלי. עם זאת, לא הוצגו שום הוכחות משכנעות לתמיכה בטענה זו.
הצעת החוק הייתה אמורה להסתמך על גרפים שמראים ירידה במספר העולים שהעבירו את מרכז חייהם לישראל מאז 2017. אבל הנתונים האמיתיים אינם משרתים את הנרטיב של משרד הפנים.
ברשימת ההאשמות המופנות כלפי קהל העולים נכלל גם ניצול הזכות לסל הקליטה, אם כי הוא מותנה דווקא בשהיית העולה בישראל ותשלומו מופסק עם עזיבתו של העלה את הארץ.
נתונים על העולים שחזרו לאחר יותר משנה מאז העלייה, אלה שלא השתקעו אך פתחו בישראל חברה ויצרו מקומות עבודה, רכשו נכסים, העבירו לישראל את משפחתם והפעילות העסקית – לא עניינו אף אחד.
המודל המתקדם של עולם גלובלי שבו אזרחים אינם בהכרח קשורים בטבורם למדינתם, אך מקיימים אי-אלו זיקות איתה ומהווים נציגיה הנאמנים ומממשים את הפוטנציאל שלהם בחו”ל, פשוט זר למשרד הפנים. יוזכר, כי מימוש מלוא היכולות והפוטנציאל באופן מיטבי בישראל לא תמיד מתאפשר בעבור העולים החדשים בשל מחסום השפה והצורך לצלול למעמקי התרבות המקומית (במיוחד ככל שמדובר במקצועות הרפואה, משפטים, הוראה, פסיכולוגיה, אמנים, בעלי מקצועות יצירתיים ומומחים אחרים).
כמה עובדות:
• עוד לפני קבלת התיקון התשיעי, בית המשפט העליון ביקר את משרד הפנים על אפליה בין אזרחי ישראל שקיבלו דרכונים בעקבות העלייה לבין אלו שקיבלו דרכונים מכח אזרחות בזכות הלידה. ישראלי שנולד בישראל וגם בחו”ל, זכאי לדרכון, אפילו אם לא יחיה בישראל אף יום בעתיד. פרדוקס.
• התיקון העשירי למעשה החיל את הנוסח החדש של החוק באופן רטרואקטיבי על כל העולים העתידיים וגם על אלו שעלו קודם לכן. הדבר מערער את האמון במדינה ופוגעת ביסודות הצדק.
• במדינות אחרות בעולם תעודת מעבר אינה משמשת כתחליף קבוע לדרכון אלא כמסמך זמני לנציגים דיפלומטיים או מסמך חד-פעמי עבור אזרחים שדרכונם פג והם נדרשים לחזור למדינת האזרחות שלהם. יצירת סוגים שונים של מסמכי זיהוי/נסיעה לאזרחים יכולה להטעות ולבלבל את פקידי ביקורת הגבולות ומשרדים אחרים של מדינות אחרות. מה שמשפיע לרעה על הישראלים – סירוב לכניסה, בעיות עם קבלת/הארכת אשרות שהייה, פתיחת חשבונות וניהול עסקים.
• עצם הטענה שמטרת העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר לישראל היא קבלת דרכון, יוצרת דימוי שלילי של עולה כזה אפילו עבור אזרחי המדינה שלא חשבו על כך קודם לכן. זהו עיוות מכוון של עובדות ויצירת דעה ציבורית “נוחה” ליישום פרויקטים אנטי-דמוקרטיים ואנטי-ציוניים.
החוק בנוסחו הנוכחי מבוסס על דעות קדומות ולא על ראיות חותכות. גישה כזו פוגעת באופן חמור גם באזרחים וגם בתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה המשמשת מקלט ליהודים בכל העולם.
ערכנו חוות דעת ממצה המתייחסת לכל הטיעונים של משרד הפנים והמסמכים שעמדו בבסיס תזכיר החוק
וגיבשנו אסטרטגיה להחזרת זכותם של העולים החדשים לדרכון ללא קשר להשתקעות בישראל. אנחנו לא מתכננים פניה לבית משפט, מאחר וסיכוי פניה כזו מוטלים בספק רב. עם זאת, יש לנו תוכנית פעולה הכיצד להוציא את המבוקש לפועל ונפעל לשם כך בעקביות, עקשנות ויצירתיות.
אם יש לכם שאלות, הבהרות, או הצעות – כתבו לנו ל-WhatsApp +972-58-7577222
נעדכן על התהליך כאן ובערוץ הטלגרם שלנו
